פסק דין
1. העותרת הגישה בקשה לקבלת רישיון עבור בית ספר שהיא מבקשת להפעיל, ברוח האנתרופוסופיה. כמפורט בעתירה, בשנת הלימודים הקודמת למדו בבית הספר 22 תלמידים, בכיתות א' וב', "ואולם עקב בעיות בהשלמת הליכי הרישוי, הוצא נגד בית הספר צו סגירה, אשר תוקפו היה עד לסוף שנת הלימודים תשע"א" (סעיף 16 לעתירה). כפי שנראה בהמשך, "הבעיות בהשלמת הליכי הרישוי" היו בעיות מהותיות שהתבטאו, בין היתר, בדו"ח פדגוגי שלילי, אשר בעקבותיו נדחתה הבקשה לקבלת רישיון. מכל מקום, בעקבות עתירה מנהלית שהגישה העותרת (עת"מ 41077-12-10), ואשר נדונה בשלהי שנת הלימודים תשע"א, הוקפא צו הסגירה בהסכמת הצדדים עד לסוף שנת הלימודים האמורה.
2. את הבקשה לרישיון עבור שנת הלימודים הנוכחית הגישה העותרת ביום 14.4.11. העותרת מגוללת בעתירתה את ניסיונותיה להביא לידי כך שההכרעה בבקשה תיעשה מבעוד מועד, ובטרם תיפתח שנת הלימודים. ניסיונות אלה לא צלחו. מאחר שלא נתקבל מענה, פנתה העותרת בשלהי חודש אוגוסט לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב, על מנת שיורה למשיב 1 ליתן בידי העותרת רישיון מותנה. אלא שביום 30.8.11 הורה בית המשפט על מחיקת העתירה מן הטעם של העדר סמכות מקומית. העותרת לא פנתה בעתירה דומה לבית משפט זה, לטענתה מן הטעם של מחסור בתקציב. במאמר מוסגר אעיר כי התקשיתי להבין טיעון זה, שהרי העתירה הוגשה, וניתן היה לבקש את בית המשפט להורות על העברתה לבית המשפט המוסמך, כפי שנעשה לא אחת, בלא עלות נוספת.
3. ביום 20.9.11 נתקבלה בידי העותרת החלטת משיב 1 לדחות את בקשתה של העותרת לרישיון עבור בית הספר. בד בבד עם ההחלטה האמורה, נמסר בידי העותרת צו סגירה, אשר יכנס לתוקפו בתום 30 יום מיום שהומצא לה, היינו ביום 20.10.11.
4. העתירה שלפניי, המלווה בבקשה לצו ביניים, מכוונת כנגד צו הסגירה. לטענת העותרת, סיכוייה בערר אותו היא מתכוונת להגיש כנגד ההחלטה הדוחה את בקשתה לרישיון הינם טובים. בידיה אישורי בטיחות ואישור תברואן מוסמך, ואילו טעמי הדחייה מעוגנים בשיקולים פדגוגיים, שפורטו בעמדתה של מנהלת המחוז הרלבנטית במשרד החינוך, ובהתנגדות הרשות המקומית בשל חשש לפגיעה במערכת החינוך הרשמי באזור. העותרת סבורה כי נימוקי סירוב אלה אינם יכולים לעמוד, וכי מכל מקום אינם יכולים להוות נימוקים לדחייה של בקשת רישיון ולהפעלת צו סגירה טרם בירור הערר. צו הסגירה, כך נטען, פוגע באופן בלתי מידתי בזכות ההורים וילדיהם לבחור בחינוך המתאים להם, במיוחד כך משלא ניתנה לעותרת ההזדמנות להביא את ההחלטה לביקורתה של ועדת הערר בטרם תפתח שנת הלימודים.
5. קבעתי דיון בבקשה לצו ביניים והוריתי למשיבים להגיש את תגובתם לבקשה. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, הסכים ב"כ המשיבים כי העתירה תידון לגופה.
6. מן התגובה לצו הביניים מתברר, כי העותרת העלימה מבית המשפט עובדה מהותית. ביום 4.7.10 נדחתה הבקשה לרישיון לשנת הלימודים הקודמת. העותרת עררה על החלטה זו, ובעקבות הערר, החליט משיב 1 לבחון את החלטתו פעם נוספת. גם לאחר העיון המחודש נותר משיב 1 בעמדתו, ועל טעמי הדחייה המקוריים נוספו טעמים הנוגעים לדו"ח פדגוגי שלילי, עמדת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה (היעדר היתר בנייה למבנה), העדר אישור של קב"ט בטיחות בעת מתן ההחלטה ופעילות ללא רישיון כדין. על החלטה זו הוגש ערר מתוקן, ובמקביל להגשתו הוגשה עתירה מנהלית בלוויית בקשה לסעד זמני של הקפאת צו הסגירה. הדיון באותה עתירה, התקיים ביום 22.5.11 בפני כב' השופט י' נועם. ניתן בה פסק דין בהסכמה, לפיו יעמוד צו הסגירה בתוקפו רק עד ליום 30.6.11 (היינו, עד לסיום שנת הלימודים הקודמת), אולם בשל הזמן המועט שנותר עד לסוף שנת הלימודים, הוסכם כי יוקפא ביצועו של הצו עד לסיום השנה.
אלא שמן העתירה הועלמה העובדה, שביום 27.3.11 החליטה ועדת הערר, בהחלטה מנומקת ומפורטת, לדחות את הערר, תוך שהיא מקבלת את עמדת משרד החינוך באשר לטעמי הדחייה מן ההיבט הפדגוגי והבטיחותי. בכל הנוגע לטעם הנעוץ בחשש לפגיעה בחינוך הרשמי באותו אזור קבעה הוועדה כי אינה צריכה להכריע בכך, לנוכח מסקנתה האמורה.
ב"כ העותרת הסבירה במהלך הדיון בעל פה, כי עובדה מהותית זו נשמטה מן העתירה בטעות ולא במכוון. הסבר זה מוקשה ותמוה, שהרי החלטת ועדת הערר מהותית לדיון בעתירה הנוכחית. לא למותר להזכיר, כי כאמור לעיל, הסבירה העותרת שצו הסגירה הקודם הוצא נגדה בשל "בעיות בהשלמת הליכי הרישוי". המעט שניתן לומר על ניסוח זה, כי קשה ליישבו עם שיכחה בלתי מכוונת של החלטת ועדת הערר. על אף שדי היה בהעלמת העובדה האמורה כדי להביא לדחיית העתירה, אדון בה לגופה.
7. מנימוקי הדחייה וצו הסגירה עולה, כי למעשה לא חל שיפור של ממש בתפקודו של בית הספר מן הבחינה הפדגוגית. עיון בהחלטת ועדת הערר מיום 27.3.11 (מש/2) מעלה, כי "נקודת התורפה המשמעותית ביותר באופן התארגנותה של העוררת הינו דווקא בהיבט הפדגוגי (בשמו מבקשת העוררת להקים את בית הספר החדש). בהתאם לדוח הפדגוגי שכתבה הגב' בן שבת, מפקחת במחוז הדרום, לאחר ביקור בבית הספר ביום 21.7.2010, בבית הספר מנהלת ושתי מורות ללא הכשרה מתאימה. למנהלת בית הספר אין כלל הכשרה או ניסיון חינוכי (מלבד השתלמות במכללת ילין בתחום האנתרופוסופי, שבסופה לא ניתנה לה תעודה) ושתי המורות חסרות ניסיון בכל הקשור לעבודה עם ילדים בכיתות א' או בגיל הרך, ובהתאם לדבריהן, זקוקות לליווי והדרכה פדגוגית" (שם, עמ' 3). עוד מציינת הוועדה כי אין בבית הספר תכנית לימודים, המורות אינן מודעות לתכנית הלימוד, ועוד כיוצא באלה ליקויים. בהחלטתה מציינת הוועדה כי התרשמה מאוד מעדותה של המפקחת, שהייתה עניינית ומקצועית והשתכנעה כי ליקויים אלה די בהם כדי למנוע את פתיחת בית הספר.
והנה, עיון בהחלטת הסירוב ובצו הסגירה מיום 20.9.11 (נספח א' לעתירה) מלמד, כי השיפור אינו ניכר. כך כותב משיב 1 במכתבו לעותרת מיום 7.9.11, כי מנהלת המחוז מתנגדת לאישור המוסד מטעמים שונים ובכללם כי תכנית הלימודים שהוגשה כללית ואינה מפורטת. אין בה התייחסות לסטנדרטים, למושגים, ולמיומנויות. קצב הלמידה אינו על פי הנדרש בתכנית היסוד. לא הוכן תכנון לימודים אישי ומעקב אחר התפתחות הלומד. אין למסגרת מערך אבחון וטיפול תומך. המנהלת הפדגוגית הצהירה בפני המפקחת כי התלמידים לא יגיעו לסטנדרטים הנדרשים על פי משרד החינוך. כך, למשל, ילד בכיתה א' אינו מחויב לרכישת הקריאה והכתיבה. קיים אפוא חשש ליצירת פערים לימודיים בין תלמידי בית הספר לבין ילדים בני גילם. עוד נאמר במכתב כי מספר השעות המוקצות ללימודי הליבה קטן מן הנדרש. כך גם אין הערכה העוקבת אחר מיומנויות הלמידה, ואין למורים כלים מקצועיים למדידה ולהערכה. מיון התלמידים נערך בניגוד למדיניות משרד החינוך, ואין במסגרת מענה לתלמידים שאובחנו כבעלי צרכים מיוחדים. ילדים אלה אינם מתקבלים או שהוריהם מתחייבים לתת את המענה הנדרש באופן עצמאי. בהחלטה מצוינים טעמים נוספים הנוגעים לתשתית הפיזית של בית הספר. בנוסף משתית משיב 1 את עמדתו על החשש שקיומו התקין של בית הספר הרשמי החדש, הסמוך לבית הספר נשוא העתירה, ואשר הושקעו בו משאבים רבים, ייפגע כתוצאה ממעבר תלמידים לבית הספר שברשות העותרת, ועוד מציין הוא את התנגדותה של הרשות המקומית לבקשה. לתגובת המשיבים צורף דו"ח פדגוגי מיום 31.8.11 (מש/6) ודו"ח סיכום ביקור בבית הספר מיום 25.8.11 (מש/5). מדו"חות אלה עולה כי אכן, בניגוד לשנה שעברה, מונתה מנהלת פדגוגית בעלת השכלה אקדמית, רישיון הוראה וניסיון במערכת החינוך, אולם כוח האדם המלמד בבית הספר ברובו אינו בעל הכשרה ללמד בכיתות היסוד של בית הספר היסודי. כך, למשל, מחנכת כיתה א' היא בעלת תואר מהנדסת סביבה ועשתה השלמה לתעודת הוראה, ואילו מחנכת כיתה ב' היא בעלת תואר ראשון בחינוך והתמחות באומנות פלסטית. יוער, כי המפקחת שכתבה את הדו"ח והמליצה לדחות את הבקשה, היא אותה מפקחת שעדותה - בשנה שעברה - נמצאה על ידי הוועדה משכנעת ועניינית.
8. ב"כ העותרת סבורה, כי המפקחת כתבה את אשר כתבה מתוך חוסר היכרות עם התפישה החינוכית האנתרופוסופית, ועוד נטען על ידה, כי אותם ליקויים אשר גם העותרת מכירה בקיומם, תוקנו בינתיים. אין בידי לקבל טענה זו. המפקחת היא בעלת מקצוע מיומנת, אשר כאמור לעיל, לוועדת הערר כבר הייתה הזדמנות להתרשם מאמינותה וממקצועיותה. כך גם אין בידי לקבל טענה בעלמא, לפיה ליקויים אחרים תוקנו. עניינים אלה יידונו בוועדת הערר, אולם לנגד עיני עומדת החלטה מנומקת ומבוררת של משיב 1, המעוגנת בחוות דעת מקצועית מפורטת. בנוסף נטען, כי משרד החינוך משתמש בכוחו על מנת לנהל מאבק עם התופעה ההולכת ומתרחבת של פתיחת בתי ספר פרטיים, עורך חוות דעת שליליות במכוון, שלא ניתן להתמודד עימן אלא בוועדת הערר, ומביא בדרך זו לסגירת בתי ספר אלו או למניעת פתיחתם. המדובר בטענה חמורה, המקפלת בתוכה טענה בדבר חוסר תום לב, ואשר נטענה ללא כל ביסוס עובדתי. לא נמצא לי כי חזקת התקינות נשללה מפעולותיהם של המשיבים. לא למותר להזכיר את התרשמותה של ועדת הערר מענייניותה של המפקחת שהעידה לפניה.
9. איני רואה, אפוא, יסוד להתערבות בשיקול דעתו של משיב 1, אשר החליט כי בנסיבות המפורטות יש להורות על סגירת בית הספר. בפניי אין עומדת לביקורת החלטתו של משיב 1 לדחות את הבקשה לרישיון, וזו תיבחן על ידי ועדת הערר. צו הסגירה הוצא כנגד בית ספרה של העותרת משום שהוא פועל ללא רישיון, אולם כעולה מן הנימוקים שפורטו בו, עמדו לנגד עיני משיב 1 הנימוקים שבעטים נדחתה הבקשה לרישיון. בנימוקים אלה יש כדי לשכנע, כי על פניו, לאחר שכבר בשנה שעברה הפעילה העותרת את בית הספר ללא רישיון (עובדה אשר די בה כדי להביא לסגירתו), הרי שלא חל שיפור של ממש בליקויים המהותיים שנמצאו בשנה שעברה ככאלה המצדיקים את דחיית הבקשה. קבלת עמדת העותרת תביא לידי כך שהתלמידים הלומדים עתה בבית הספר, לאחר שהבקשה לרישיון נדחתה מטעמים מהותיים ובעלי משקל, יימצאו ניזוקים. איני סבורה כי נכון יהיה שאביע את דעתי על סיכויי הערר שאומרת העותרת להגיש, אולם בכל הנוגע לסבירות החלטתו של משיב 1 להוציא כנגד בית הספר צו סגירה, מסקנתי היא, כאמור, כי דין העתירה להידחות. כל כך הן משום שהמפורט לעיל מעלה חשש של ממש כי בית הספר אינו ערוך לספק לתלמידיו מסגרת לימודית נאותה, כמתחייב על פי החוק, והן ובעיקר משום שבשלב זה, כששנת הלימודים בתחילתה, יקל על התלמידים להשתלב בבתי ספר אחרים, בעוד שהיה ויידחה הערר בעוד מספר שבועות, קליטתם במוסדות לימוד אחרים תהיה קשה יותר. אכן, העותרת שכרה מבנה והתקשרה בחוזים עם מורים, אולם עשתה זאת לאחר שכבר ידעה כי בקשתה לרישיון נדחתה בשנה שעברה מנימוקים כבדי משקל, אשר נבחנו על ידי ועדת הערר ונמצאו ראויים, וביודעה כי בנסיבות הנתונות, הסיכויים שבקשתה לרישיון לשנת הלימודים הנוכחית תתקבל, אינם מובהקים, בלשון המעטה.
10. אכן, אין חולק על זכותם החוקתית של הורים לאוטונומיה בחינוך ילדיהם (בצד חובתם לדאוג לילדיהם). עם זאת, ככל זכות, גם זו אינה מוחלטת, ומשרד החינוך אמון על רישויים של בתי ספר, ועליו לדאוג לשלומם הפיסי של התלמידים באותם מוסדות שרישויים מתבקש, כמו גם לרמת לימודים נאותה, ולצרכים אחרים הנובעים מהימצאותם במערכת חינוכית. העותרת עשתה דין לעצמה, וחזרה על פתיחת בית הספר בלא רישיון, בידיעה ברורה שבשנה הקודמת דחתה ועדת הערר את עררה, וכאשר במהלך ביקורה של המפקחת בשלהי חודש אוגוסט השנה, הועמדה על ליקויים דומים שנמצאו על ידה. קבלת עמדתה של העוררת יש בה כדי להוביל למסקנה גורפת ובלתי סבירה, לפיה כל אימת שבקשה לרישיון נדחית ומוצא צו סגירה, ובדעת מבקש הרישיון לערור כנגד אותה החלטה, על בית המשפט להקפיא את תחולת הצו עד לבירור הערר, יהיו אשר יהיו הטעמים אשר בגינם נדחתה הבקשה. כאמור, בענייננו במדובר בטעמים כבדי משקל, אשר נמצאו ראויים על פי החלטת ועדת הערר משנה שעברה. הנה כי כן, גם בהיבט של שלטון החוק אין זה מן הראוי שבית משפט זה ייעתר לבקשת סעד שמשמעותה כי מי שפותח בית ספר בלא רישיון, שנה אחר שנה, בוודאי כך לאחר שעררו נדחה מטעמים משמעותיים ומהותיים, יוכל להמשיך ולפעול בחסות צווים של בית המשפט.
העתירה נדחית.
העותרת תשלם למשיבים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.
המזכירות תמציא את העתק פסק הדין לב"כ הצדדים, באמצעות פקס.
ניתן היום, י"ג תשרי תשע"ב, 11 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.